פסק-דין בתיק ס"ע 9977-12-08

פתח דבר

התובעים בפנינו למדו במוסדות אקדמיים שונים לתעודת הנדסאי אלקטרוניקה - מכשור רפואי וטכנולוג רפואי. לאחר סיום לימודיהם העיוניים וכחלק מדרישות המוסד האקדמי כתנאי לקבלת התואר, נדרשו התובעים לעבור הכשרה מעשית/התלמדות, אותה ביצעו בנתבעת.

השאלה המונחת לפתחנו הינה האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים בתקופת ההכשרה המעשית וככל שנקבע בחיוב, מהן הזכויות המגיעות לתובעים כנובע מכך.

רקע עובדתי שאינו במחלוקת

1.               לימודי התובעים נועדו להכשירם כאמור לתפקיד "טכנולוג רפואי".לאחר שתי שנות לימודים עיוניים במוסד אקדמי, נדרשים הסטודנטים כתנאי לקבלת התעודה, לעבור הכשרה מעשית (להלן גם - הכשרה קלינית) באחד ממקומות העבודה אשר אושרו על ידי המוסד האקדמי (להלן - הגורם המכשיר). תקופת ההכשרה המעשית נקבעת על ידי המוסד האקדמי ובמקרה שבפנינו הינה 10 חודשים.

התובעים 1 ו-3 למדו במכללת נשר ואילו התובעת 2 למדה במכון הטכנולוגי לישראל.

2.               לצורך ביצוע ההכשרה המעשית, מאתר המוסד האקדמי לסטודנטים את הגורם המכשיר, ומפנה את הסטודנטים לביצוע ההכשרה, בתיאום בין כל הצדדים.

3.               מערכת ההתקשרויות הרלוונטית הינה משולשת - בין הסטודנט לבין המוסד האקדמי; בין המוסד האקדמי לבין הגורם המכשיר ובין הגורם המכשיר לבין הסטודנט. ההתקשרות הראשונה אינה מעניינו של פסק דין זה ואילו על שתי ההתקשרויות הנוספות, נעמוד להלן.

4.               כפי שהוברר בפנינו, בין בית הספר הארצי להנדסאים, אשר בחסותו מתבצעת תוכנית הלימודים הרלוונטית (לעיל ולהלן - המוסד האקדמי), לבין הנתבעת קיים הסכם לביצוע הכשרה קלינית ולפיו המוסד האקדמי יפנה את הסטודנטים לנתבעת לביצוע הכשרה קלינית לצורך קבלת תעודת הנדסאי אלקטרוניקה - מכשור רפואי וטכנולוג רפואי והנתבעת תעניק לסטודנט הכשרה קלינית בהיקף של 40 שעות שבועיות למשך 10 חודשים, בהתאם לתוכנית הכשרה שנקבעה. עוד נקבע בהסכם כי על הנתבעת להחתים את הסטודנט על הסכם מיוחד שנוסחו קבוע מראש וכי אין בביצוע ההכשרה הקלינית כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנתבעת לבין הסטודנט (לדוגמא - נספח ג' לתצהיר עוואד).

5.               בהתאם לנספח להסכם הקודם, נחתם בין הנתבעת לבין הסטודנט הסכם, בו מוגדר הסטודנט כ"משתלם". המשתלם מתחייב על פי ההסכם להשתתף בלימודים העיוניים, המקצועיים והמעשיים "בהתאם לתוכנית ההכשרה"; המשתלם מתחייב לעמוד בכל המטלות והחובות כפי שתוטלנה עליו על ידי הממונים "על מנת לסיים את ההכשרה העיונית והמעשית בהצלחה"; המשתלם נדרש לבצע משימות ומטלות כפי שתוטלנה עליו "אך ורק לצורך השתלמותו"  ולבסוף נקבע כי בין הצדדים לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד וכי המשתלם אינו זכאי לכל שכר עבור תקופת השתלמותו האמורה (לדוגמא - נספח ד' לתצהיר עוואד).

"תכנית ההכשרה" לא הוצגה בפנינו.

6.               כל אחד מהתובעים עבר הכשרה מעשית כאמור בנתבעת, במועדים שונים, למשך 10 חודשים, למעט תקופת ההכשרה המעשית של התובע 1 אשר ארכה 11 חודשים, מכיוון שנדרש להשלים חודש היעדרות, עקב חודש שהחסיר בגין מלחמת לבנון השנייה, וזאת על מנת לעמוד בדרישות המוסד האקדמי (עמ' 23, ש' 8-11). אלו תקופות ההכשרה המעשית של כל אחד מהתובעים:

התובע 1 - מחודש 4/2006 ועד 2/2007.

התובעת 2 - מחודש 12/2007 ועד 10/2008.

התובע 3 - מחודש 11/2006 ועד 8/2007.

7.               במהלך תקופת ההכשרה המעשית קיבלו התובעים כרטיסי נוכחות מהנתבעת, אותם היו אמורים להעביר בשעות הנוכחות עם כניסתם לנתבעת ובצאתם ממנה. בפועל, התובעים לא הקפידו על החתמת כרטיס הנוכחות ודפי הנוכחות שהוצגו בפנינו, ביחס לכל אחד מהתובעים, מלמדים על ימים בהם קיימת החתמה אחת בלבד, ימים בהם לא הוחתם כרטיס הנוכחות כלל וימים רבים בהם שעות הנוכחות של התובעים בנתבעת, היו פחותות בהרבה מ-8 השעות הנדרשות ליום, בהתאם לאמור לעיל.

8.               בסיום תקופת ההכשרה המעשית מילאה הנתבעת עבור כל אחד מהתובעים על טופס שהונפק על ידי המוסד האקדמי וכותרתו "חוות דעת על התנסות מעשית (סטאז') - מגמת מכשור רפואי". בטופס פורטו שמות הסטודנט והנתבעת, תקופת ההתנסות והתייחסות לתחומים ולמכשירים בהם התנסה הסטודנט. הטופס מולא באופן לקוני למדי. כך לדוגמא, תחת הכותרת "משך ההתנסות בכל מכשיר" נרשם: "בהתאם לנדרש"; תחת הכותרת "היקף ההתנסות" נרשם: "על פי הנחיות המכללה" ותחת "חוות דעת כללית + המלצה" נרשם: "המתמחה הגיע לקלינטיקה במהלך לימודיה והמטרה לימוד מעשי" (נספח א' לתצהיר זבידאת). הטופס נועד לעבור למוסד האקדמי, כאישור לביצוע ההכשרה המעשית על פי דרישותיו.

המחלוקת בין הצדדים וטענותיהם

9.               לטענת התובעים - מהלך תקופת ההכשרה המעשית הם ביצעו למעשה עבודות שוטפות עבור הנתבעת בתחום עיסוקה ובכך הפיקה הנתבעת תועלת מעבודתם, בנוסף לתועלת שהפיקו הם עצמם לצורך לימודיהם, וזאת מבלי ששילמה להם שכר עבור כך. לטענתם, רק בחלק הראשון של תקופת ההכשרה קיבלו הדרכה צמודה, בדומה לכל עובד מתחיל, ולאחר מכן, עבדו באופן עצמאי בנתבעת, הן בין כותלי הנתבעת והן בשליחויות לבתי לקוחות. על כך הוסיפו כי הנתבעת חייבה אותם בהשתתפות בהשתלמויות שארגנה לעובדיה.